החלטה בתיק סע"ש 4672-06-12

1.         בפניי בקשה שבה מבקשים התובעים לחייב את המשיבה-הנתבעת לגלות מסמכים ספציפיים כדלקמן:

א.        הסכם שכירות מבנה באזור שנערך בין קבוצת שחר או אחת מחברות הבנות שלה ובין מר אבי אלקיים (בעל השליטה הנתבעת).

ב.         הסכמי העסקה של כל המנכ"לים בחברות הבנות של שחר, כולל הסכם העסקתו של מנכ"ל קבוצת שחר האחרון.

ג.         פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון בשחר נכון לתקופה שבין 19.4.09 - 15.7.11.

ד.         פירוט יומניהם של מר אבי אלקיים ומר נהוראי נתיב (בעל מניות המיעוט בשחר) נכון לתקופה שבין 15.7.2011 - 15.5.2011.

2.         הבקשה הועברה לתגובת המשיבה, אשר התגנדה לה, בטענה שחל שיהוי בהגשתה וכן, כי מדובר במסמכים חסויים, המכילים מידע סודי ורגיש הנוגע לעסקי הנתבעת אשר גילויו עלול לפגוע בה ואף יגיע, דרך המבקשים, לגורמים המתחרים במשיבה.

3.         תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת:

" בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים , ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים , אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" .

            הקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים הם:

                        "א.       האם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולפשטו .

ב.       עקרון הרלוונטיות , מול עיקרון איזון אינטרסים בין הצדדים וכלפי צדדים שלישיים שעלולים להיפגע כתוצאה ממתן צו" .

לעניין זה נפסק:

"תמיד תעמוד השאלה של הרלוונטיות של המסמך שבו רוצים לעיין, ואיזון אינטרסים - כשיקול כללי במסגרת סעיפים 32 ו- 33 לחוק בית -הדין לעבודה ולא במסגרת דיני "החיסיון" שבמשפט הכללי, שמקורם בחוק" (דב"ע מג/3-123 וינר  נ' אוניברסיטה בן גוריון בנגב פד"ע טו 206).

כאשר הפגיעה בזכויות המשיבה ו/או של צדדים שלישיים היא מזערית ואיזון האינטרסים - אפשרות להגיע אל חקר האמת על ידי גילוי המסמכים הרלוונטיים רב, הרי שיש להכריע לטובת גילוי המסמכים.

4.         המסמכים שהתובעים מבקשים לגלות הם מסמכים פנימיים של המשיבה ושל בעלי מניותיה,  שאינם קשורים באופן ישיר לתובעים ואינם נוגעים לסכסוך נושא הדיון. לדברי המבקשים, המסמכים רלוונטיים להוכחת טענותיו של התובע מס' 1 - בעיקר באשר לקיום יחסי עובד - מעביד עם המשיבה.  אף אם נקבל זאת, ללא ספק מדובר ב"מעשה דייג"  של המבקש, כאשר מנגד גילוי המסמכים יחשוף בפני המבקשים מידע פרטי, אישי ואף סודי של המשיבה ושל בעלי המניות, תוך גרימת נזק בלתי הפיך.

בנוסף, אם מדובר במידע נחוץ לתמיכת טענות המבקשים ולהוכחת התביעה, ניתן יהיה לחקור על כך את מצהירי המשיבה במסגרת הדיון לשמיעת הוכחות שיתקיים.

ברור לי שהאיזון בין האינטרסים המעורבים - לעומת הנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה מגילוי המסמכים, מביא אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.         לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים המבוקשים.

            הוצאות משפט יישקלו בפסק הדין.